פסק-דין בתיק ת"ק 008492/02

התובעים, גוברבליט אליעזר ופיגנבלט יהודית (להלן: התובעים או התובע והתובעת) הגישו שתי תביעות בתק 8492/02 ו- תק 9019/02, שהדיון בהן אוחד.

מדובר בתביעות כנגד סוכנות הנסיעות, הנתבעת מס' 1 וסוכנת הנסיעות הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת), בטענה לתכנון רשלני של לוח הטיסות לצורך נסיעתם של התובעים לארה"ב.

התובעים, מפרטים בתביעתם, באריכות, כי כל אחד מהם סובל ממחלות ובעיות רפואיות. התובעת סובלת מפריצות דיסק בגב התחתון והתובע סובל ממחלת לב קשה, סוכרת ובעיות בכליות.

התובעת, היא זו שעסקה בהסדרת פרטי הנסיעה ובהזמנת הטיסות ולטענתה, ציינה בפני הנתבעת, כי עקב מצבם הרפואי, שלה ושל בן זוגה, הינה מעונינת בחניית ביניים באירופה ולפיכך הוזמנה טיסה דרך פריס.

בדיעבד, טוענים התובעים, כי הנחיתה בפריס הקשתה עליהם, שכן היתה כרוכה בהליכה ארוכה במסדרונות שדה התעופה כשעליהם לסחוב מזוודות כבדות ונסיעה ארוכה למלון, כך שלטענתם בפרק הזמן שחלף מנחיתתם בפריז ועד הגעתם למלון, ניתן היה להמשיך בטיסה לניו-יורק.

עוד טוענים התובעים, לליקויים נוספים בלוח הטיסות שהוזמן עבורם והעדר הסבר בדבר המרחקים הארוכים ומשך הזמן שיאלצו התובעים, לעבור בשדות התעופה, בדרכם.

לדוגמה, טוענים התובעים, כי הזמנת טיסה היוצאת מלאס וגאס בשעה 07:30, בבוקר מחייבת השכמה בשעה  04:00 בבוקר ולפיכך אינה מתאימה לתובעים בהתחשב בגילם ובמצבם וכך גם בכל הנוגע להזמנת "כרטיס סגור", שאינו ניתן לשינויים.

התובעים טוענים כי התכנון הרשלני של לוח הטיסות, שאינו מתאים לאנשים בגילם ובמצבם, גרם להם למתח ומאמץ והביא להתדרדרות במצבם הרפואי.

התובעים הגישו תביעות נפרדות ואמדו את הנזק שנגרם לכל אחד מהם, בסך של 15,000 ש"ח.

הנתבעת פרטה בכתב הגנתה ובעדותה כי התובעת ביקשה מפורשות לטוס לארה"ב עם חניית ביניים באירופה וכי שינתה את מסלול הנסיעה ולוח הטיסות, פעמים רבות עד שהטיול תוכנן לשביעות רצונה ועל פי הטיסות שנבחרו על ידה, בין היתר משיקולי עלויות.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי למרות שהוצא לתובעים "כרטיס סגור" שמחירו זול יותר, הרי ניתן היה לשנות את לוח הטיסות לבקשת התובעת, תמורת תוספת תשלום. כן נטען, כי התובעים יכלו להיעזר בשירותי סיוע המוענקים על ידי חברות התעופה בשדות התעופה.

זאת יש לציין, כי התובעים יצאו לנסיעה בת למעלה מחודש ימים, לארה"ב וביקרו על פי מסלול נסיעתם בסן פרנסיסקו, לאס וגאס, ניו-יורק וגרינסבורו שבצפון קרולינה, שם מתגורר בנם. מדובר במסלול נסיעה ארוך ומפרך, גם לאנשים צעירים ובריאים מהתובעים.

התובעת העידה כי אין זו הפעם הראשונה בה היא נוסעת לחו"ל וכי בנה מתגורר בארה"ב.  על-כן אין זה סביר בעיני, כי התובעת לא היתה מודעת לקושי הכרוך בטיסות לרבות הצורך בהגעה לשדה התעופה, מספר שעות לפני הנסיעה והמרחקים שיש לעבור בשדות תעופה גדולים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי ובחנתי את המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, לא מצאתי ממש במרבית טענות התביעה.

התובעת היתה מעורבת בתכנון מסלול הנסיעה אשר שונה לבקשתה, פעמים רבות. התובעת כמי שנסעה בעבר לחו"ל, היתה צריכה להיות מודעת לקושי הכרוך בטיסות רבות וארוכות.

אין בפני כל ראיה, כי לו היה מסלול הנסיעה מתוכנן בצורה שונה מזו שתוכנן בפועל, אזי לא היו נתקלים התובעים בקשיים.

כמו-כן אין בפני כל ראיה או חוות דעת רפואית, המצביעה על החמרה במצבם הרפואי של התובעים או על קשר סיבתי כלשהו בין החמרה זו לבין מסלול הטיול כפי שתוכנן וכי אם היו הטיסות מתוכננות בצורה שונה, אזי לא היו התובעים לוקים בבריאותם.

הטענה היחידה שמצאתי לקבל, מתייחסת לטעות ברישום "מסלול הנסיעה" - "ITINERARY" שנמסר לתובעת על ידי סוכנות הנסיעות ואשר בו נרשם בטעות, כי הטיסה לגרינסבורו יוצאת משדה התעופה קנדי, בעוד שבפועל יצאה טיסה זו משדה התעופה לה גרדיה.

התובעים טענו כי כשהגיעו בטיסה מסן פרנסיסקו לשדה התעופה קנדי, התברר להם, בסמוך למועד טיסת ההמשך, כי עליהם להגיע לשדה התעופה לה גארדיה, דבר שהיה כרוך בנסיעה במונית, בשעות העומס וגרם להם למתח וחרדה שמא יאחרו את  הטיסה לגרינסבורו.